כמה מילים על תוספי תזונה

בהרצאות שלי אני נשאלת פעמים רבות לגבי תוספי תזונה טבעיים שונים.
אנשים רבים נוטלים בנוסף לתרופות שקיבלו מהרופא גם תוספי תזונה.
לעתים מתוך המחשבה שאם לא יועיל לא יזיק.
במקרים אחרים, קבלו את התוסף ממטפל או בחנות, לטיפול בתסמינים שונים.
עכשיו, בניגוד ליחסי הגומלין בין תרופות רשמיות,
שאליהם הרופא והרוקח מודעים ואפילו מקבלים התראה במערכת הממוחשבת,
כשקונים תוסף, ברוב המקרים איש אינו שואל אותך אילו תרופות נוספות יש לך בארון…

הבעיה היא שלעתים יש קשרי גומלין מזיקים בין תרופות "רגילות" ותוספי התזונה הללו,
שאנחנו לא מודעים אליהם. חלק מהאינטראקציות האלה עלולות להיות מסוכנות לבריאות!

אם גם לך יש תוספי תזונה קבועים בארון וליד הצלחת,
אפילו אם זה "רק" כמוסות שום או אבקת סיבים תזונתיים,
חשוב מאוד ליידע את כל המטפלים בבריאותך לגבי תרופות ותוספים שהנך נוטל/ת,
כדי שיוכלו לעזור לך למנוע נזק לבריאותך.

את מי חשוב ליידע לגבי תוספי תזונה?
את כל הרופאים שאליהם פונים, החל ברופא המשפחה
דרך רופא השיניים, עיניים, נשים, קרדיולוג ושאר הרופאים המומחים.
גם למרפאים במגע ורפואה משלימה חשוב לספר על התרופות והתוספים שנוטלים.
אף פעם איננו יודעים מי מהם יזדקק למידע הזה.

תוספי תזונה עלולים להוריד את רמת הפעילות של תרופה, כך שיעילותה תפגע.
מצד שני, הם עלולים להעלות את הרמה של תרופות אחרות ולגרום לתופעות לוואי בלתי רצויות.

איך תוספי תזונה מגבירים את פעילותן של תרופות?
חלק מהם מעכבים את מנגנון הפירוק והסילוק של התרופה מהגוף.
בעוד אנחנו ממשיכים לקחת את המינון הרשום,
בגוף מצטבר החומר מעל לכמות הנדרשת או המותרת,
ותופעות לוואי שונות עלולות להתפתח.

איך הם מקטינים את פעילותן? על ידי הגברת הפירוק שלהן, או הקטנת הספיגה של התרופה.
אנחנו חושבים שלקחנו מינון מספיק של התרופה, כאשר למעשה
הגוף רואה הרבה פחות חומר פעיל ממה שצריך.
כך למשל היפריקום הנלקח כנגד דיכאון, פוגע בפעילותן של תרופות רבות
ולכן חשוב מאוד לדווח עליו לרופא ולרוקח.

אפילו תוסף תמים כמו סיבים תזונתיים המכילים פסילום
יכול לגרום לבעיות בעיכוב ספיגה של תרופות שונות.
אצל חולי סוכרת, הוא עלול לגרום להורדה חדה מדי של רמות הסוכר – עד להיפוגליקמיה.

תוספי תזונה יכולים להתנגש גם עם תרופות ללא מרשם
כגון אספירין, תרופות משלשלות ותרופות הרגעה.

האינטראקציות השליליות האלה הן קריטיות אצל אנשים שלוקחים תרופות ספציפיות
כגון תרופות למחלת הסרטן, תרופות כנגד התקפים (אפילפסיה או התכווצויות),
תרופות למניעת דחיית שתל, תרופות למחלות לב, או לטיפול בתירואיד.
בכל המקרים האלה, חשוב לדווח לרופא על תוספים שנוטלים.
לעתים יש להפסיק את נטילת התוסף.

חשוב לציין שתוספים רבים מגבירים או מקטינים את ההשפעה
של נוגדי קרישה ("מדללי דם") כגון קומאדין או אספירין.
כך למשל שום, צמחים סיניים שונים כמו ג'ינקו בילובה
ואפילו רמות גבוהות של תוסף אומגה 3 עלולים לגרום לדימום.
לעומתם כמויות גבוהות של ויטמין K סותרות את פעילות הקומאדין ומקטינות את השפעתו.

מצב נוסף שבו חשוב לדווח על תוספי תזונה הוא בהכנה לניתוח.
ראשית, בשל התוספים העלולים לגרום לדימום יתר שהזכרנו קודם ואשר
יש להפסיק לקחת כמה ימים או שבועות לפני הניתוח.
כמו כן, ישנם תוספים העלולים לעכב את חומרי ההרדמה – למשל היפריקום.

יש תוספים שעלולים לגרום להחמרה של מצבי מחלה.
למשל שורש הליקוריץ עלול לגרום לעליה בלחץ הדם,
ולכן לא מומלץ לקחת אותו – גם אם הבטיחו לכם שהוא תרופת קסם
לסוכרת או למצבים אחרים.

לסיכום, תוספי התזונה לא תמיד תמימים וקסומים כמו שהם נראים.
לעתים נזקם עולה על תועלתם ולכן חשוב לשים אותם על השולחן
וליידע את הרופא על שימוש בהם.

רוצה לשמוע עוד על בריאות, תזונה ותרופות? סדרת ההרצאות שלי
"טוב לבריאות, השינוי הקטן שמשפיע" עולה בקרוב במכללת השחר בתל-אביב.
לחצ/י כאן לפרטים והרשמה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *