לנשום, לנשום


החיים במזרח התיכון בפרט ובעולם בכלל מזמנים לנו שפע של אירועים מלחיצים.
כשאנחנו בלחץ, הגוף – בהשפעת כל מיני הורמונים ונוירוטרנסמיטרים – נכנס להיכון.
Flight or Fight מכונה המצב הזה, שבו הגוף חווה כיווץ של השרירים, נשימה שטוחה ומהירה, וריצה של הדופק. כל התופעות שיאפשרו לו להתגונן או לברוח במהירות.
תופעות אלה באות מהמוח הקדום, לא עוברות דרך האזורים החושבים של המוח, ומגיבות ישירות לכל מה שנתפס כאיום. פעם זה היה אריה או תנין, היום זו האפשרות שנאחר לפגישה, שיכעסו עלינו או פוסט מרגיז במדיה החברתית – עניין של החיים במאה ה-21.

אבל, כמו שהגוף מגיב ללחץ הנתפש מהמוח, כך אנחנו יכולים להשפיע על רמת הלחץ דרך הגוף. כלומר אם נלמד להרפות את הגוף, רמת החרדה, הלחץ, הסטרס תרד. גם כאב פיזי מושפע מרמת המתח ויכול להרגע או להחלש דרך הרפיה מודעת של הגוף.

הדרך להגיע לכך, היא הנשימה:
בתוך מצב הלחץ, אנחנו לוקחים כמה נשימות עמוקות, אל הבטן (נשימה סרעפתית), מוציאים את האויר לאט, ותוך כדי כך משחררים את המתח מהשרירים, מישרים את הכתפיים, פותחים את החזה ומאטים.
כדי שזה יצליח ברגע האמת, כדאי לתרגל באופן קבוע. למעשה התרגול עצמו משפיע על הורדת רמת הסטרס בחיים גם בלי להגיע לרגעים הקיצוניים.
איך מתרגלים?
1. תרגול לפני השינה (עוזר גם להרדם ולישון טוב יותר):
שוכבים על הגב, ומניחים יד אחת על הבטן ויד שניה ברווח בין סוף הצלעות ובין הבטן.
נושמים אל הבטן בקצב איטי (סופרים עד 4). עוצרים לרגע, ואז מוציאים את האויר לאט – שוב סופרים עד 4 ומוודאים שכל האויר יצא. מחכים עוד רגע ואז נושמים שוב, לאט וחוזר חלילה. חוזרים מספר פעמים – בדרך כלל עד שנרדמים.

2. תרגול במהלך היום (כשיושבים באיזשהו מקום – בגינה, באוטובוס, מול המחשב, בתור לאנשהו): שמים לב לרגע למצב המתח בגוף – ממש סריקה של כל הגוף מלמעלה עד למטה ושינוי מצב המתח של השרירים. אפשר לשחרר את הצוואר בסיבובים קטנים, את הכתפיים… ואז נושמים אל הבטן בקצב 4 ומשחררים בקצב 4. חוזרים פעמיים או שלוש, מחייכים קצת, וממשיכים.

3. תרגול מכוון (מדיטציה): לקחת כמה דקות של שקט, לשבת בנינוחות, לעבור על כל הגוף, לשחרר מקומות מוחזקים ולתרגל את הנשימה. ככל שעושים יותר פעמים או למשך זמן יותר ארוך, יותר טוב. מתחילים בחצי דקה או כמה שיכולים. קצר ככל שיהיה, זה ממש ממש בסדר.

4. וכמובן ברגע האמת, כשמישהו כועס עלינו (כולל אנחנו), או כשהכל מתערבב מרוב לחץ, וכולם צורחים… לעצור לשניה, לקחת נשימה עמוקה, לשחרר אותה לאט, ועוד אחת, ושוב. להוריד הילוך ולעשות את מה שצריך בלי השיפוטיות והסטרס. ממילא אנחנו מאחרים, או כל קטסטרופ אחר – לפחות נעשה את מה שצריך הכי טוב שאפשר, והכי רגוע שאפשר…

photo_2465_20070710


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *